בשנים האחרונות, המחקר המדעי מגלה מחדש את מה שהגישה הטבעית וההוליסטית גורסת כבר שנים: הבריאות שלנו מתחילה במעי. המיקרוביום האנושי – אוכלוסייה עצומה של טריליוני חיידקים, פטריות ונגיפים המאכלסים את מערכת העיכול שלנו – מהווה למעשה איבר נוסף לכל דבר ועניין. אורגניזמים אלו מקיימים איתנו מערכת יחסים סימביוטית, ולוקחים חלק פעיל בפירוק מזון, ספיגת נוטריינטים, ייצור ויטמינים, ויסות מערכת החיסון והשפעה ניכרת על מסלולים מטבוליים ופעילות אנזימטית לאורך כל שרשרת העיכול [1]

כאשר מופר האיזון העדין של אוכלוסיית החיידקים במעי (מצב קליני המכונה "דיסביוזה"), אנו עלולים לחוות מגוון רחב של בעיות עיכול. ירידה במגוון החיידקי ושגשוג של פתוגנים על חשבון החיידקים הידידותיים, מקושרים באופן ישיר לתסמונת המעי הרגיז ,(IBS) נפיחות, גזים, עלייה במדדי דלקת ברירית המעי ושינויים פתולוגיים בתנועתיות מערכת העיכול  [2]

אך השפעתו של המיקרוביום אינה נעצרת בדפנות המעי, אלא מהדהדת לכלל מערכות הגוף ומשפיעה עמוקות גם על משק האנרגיה ועל מערכת העצבים המרכזית. מבחינה מטבולית, הרכב חיידקים שאינו מאוזן נמצא כמתווך משמעותי בהתפתחות תנגודת לאינסולין, השמנה וסוכרת סוג 2. תהליכים אלו מתרחשים, בין היתר, דרך שינויים באוכלוסיות המייצרות חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) ומטבוליטים נוספים, אשר משפיעים באופן ישיר על ויסות משק הסוכר והשומנים ועל פעילות אנזימטית בכבד וברקמות המטרה [3]. במקביל, המחקר פורץ הדרך בתחום "ציר המעי-מוח" (Gut-Brain Axis) מדגים כי חיידקי המעי שותפים פעילים בייצור נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) מרכזיים כדוגמת סרוטונין ו.GABA – מצבי דיסביוזה עלולים לפגוע בשלמות רירית המעי, להוביל לזליגת רעלנים למחזור הדם ולעלייה במדדי דלקת מערכתית. דלקת זו משפיעה על תפקודים עצביים, ואף נמצאה מקושרת מחקרית לעלייה בסיכון להפרעות מצב רוח, כגון חרדה ודיכאון [4]

למרבה המזל, המיקרוביום הוא סביבה דינמית שניתנת לשיקום ולאיזון מחדש. הגישה הטיפולית מתמקדת בהחזרת ההרמוניה למערכת דרך מספר אפיקים מרכזיים:

• תזונה ותמיכה פרה-ביוטית: שילוב מותאם של סיבים תזונתיים ופוליסכרידים (כגון אינולין ועמילן עמיד) המהווים מצע גידול סלקטיבי לחיידקים המועילים, תוך התאמת הרכב הפחמימות, השומנים והחלבונים לייעול תהליכי הפירוק והספיגה
• פרוביוטיקה ומזון מותסס: שילוב מושכל של זני חיידקים חיים ספציפיים, שנועדו לתמוך באוכלוסיית המעי הקיימת, לדחוק חיידקים גורמי-מחלה ולשפר את תפקוד מחסום המעי (Gut Barrier)
• ניהול סטרס ואיזון מערכת העצבים: מכיוון שלחץ כרוני משפיע ישירות על הרכב המיקרוביום דרך ציר המעי-מוח, שינוי אורחות חיים והפחתת סטרס הם חלק בלתי נפרד מתהליך הריפוי, ההחלמה ושיפור הבריאות המטבולית והנפשית  [5]

ביבליוגרפיה

[1] Sender, R., Fuchs, S., & Milo, R. (2016). Revised Estimates for the Number of Human and Bacteria Cells in the Body. PLoS biology, 14(8), e1002533.

[2] Carding, S., Verbeke, K., Vipond, D. T., Corfe, B. M., & Owen, L. J. (2015). Dysbiosis of the gut microbiota in disease. Microbial ecology in health and disease, 26(1), 26191.

[3] Canfora, E. E., Meex, R. C., Venema, K., & Blaak, E. E. (2015). Gut microbial metabolites in obesity, NAFLD and T2DM. Nature Reviews Endocrinology, 11(10), 577-591.

[4] Cryan, J. F., O'Riordan, K. J., Cowan, C. S., Sandhu, K. V., Bastiaanssen, T. F., Boehme, M., … & Dinan, T. G. (2019). The microbiota-gut-brain axis. Physiological reviews, 99(4), 1877-2013.

[5] Valdes, A. M., Walter, J., Segal, E., & Spector, T. D. (2018). Role of the gut microbiota in nutrition and health. BMJ (Clinical research ed.), 361, k2179.